אכילה אינטואיטיבית בשני שלבים

אכילה אינטואיטיבית פירושה לבחור את האוכל שלי מתוך שיקולים של טעם, מרקם, טמפרטורה, סגנון בישול ועוד.

ולא מתוך שיקולים של: מותר אסור משמין מרזה לגיטימי או לא ועוד שיקולים שקשורים לתרבות הדיאטות. לפעמים זה מאוד ברור מה בא לנו לאכול.

ולפעמים זה קצת יותר מתעתע. גם לי. ואז אני ממש מתחילה לדמיין מרקמים, צבעים, טעמים, סגנונות. עד שזה נעשה מדויק, ופוגע לי בול על החשק. מי שבוחר את האוכל שלו אך ורק מתוך שיקולים "רציונליים" (ולעתים שגויים יש לומר) של לגיטימציה וחוקים, בהרבה מקרים יישאר פשוט לא מסופק. ושובע ללא תחושת סיפוק זה אחד הדברים שהכי מובילים לאכילת יתר. זה רק עניין של שעות, ימים או שבועות עד שזה יקרה לך. לאכילה אינטואיטיבית יש שני שלבים:

שלב ראשון- זיהיתי שאני רעבה, ואני לא מתעלמת מזה. שלב שני- אני רוצה לבדוק לאיזה סוג אוכל אני רעבה. האם הוא קר, או חם? קשה ולעיס, או רך ונימוח? הוא מלוח, או מתוק? חמוץ? אולי חריף? בטעם עדין, או צועק? אני שואלת את השאלות האלה עד שמתגבשת אצלי בראש הבנה של הדבר שאני באמת רוצה לאכול כרגע, ואני משתדלת ככל הניתן ליצור לעצמי את הדבר הזה ואותו לאכול. כשתלמדו לאכול את מה שמדויק לכם, תהיו שבעים ומסופקים ותראו שבסופו של דבר האכילה שלכם תתמתן באופן כללי